#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי מתחילין לצור על עיירות של גוים 1) במלחמת רשות 2) במלחמת מצוה?	"1) צריך להתחיל לפני ג&#x27; ימים [לפי הרי&quot;ף משום עונג שבת, לפי הרז&quot;ה משום חילול שבת (ב&quot;י, ב&quot;ח) {וצ&quot;ל דהר&quot;ח ותוס&#x27; מודו כאן דהוא אינו כמו הטעם של ספינה}] 2) מתחיל אפי&#x27; בשבת (טור)"	סימן רמט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה פרסאות מותר לילך בערב שבת?	"בזמן הגמ&#x27; מותר לילך ג&#x27; פרסאות בערב שבת כדי שיגיע לביתו בעוד היום גדול [דהיינו בשליש היום דמיירי כשהוא מתחיל לילך מתחילת היום] כדי שיכין לשבת"	סימן רמט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשהוא הולך בעגלה?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) דיכול לילך יותר דאין נפק&quot;מ כמה ילך ובלבד שיגיע לביתו בשליש היום, אבל הביא הב&quot;ח שמחדש שיכול להגיע לביתו אפי&#x27; אחר חצות (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;), וביאר הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק א&#x27;) דהב&quot;ח ס&quot;ל דדוקא ההולך ברגליו צריך להגיע בשליש היום דשמא יהיה עיף וימשך הרבה [בין באמצע הדרך בין לאחר שהגיע לביתו] משא&quot;כ בעגלה, והוסיף הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ג&#x27;) דה&quot;ה כשהוא הולך במסילת הברזל, אבל מסיים &quot;ועל פי רוב השטן מקטרג בערב שבת, ולכן יראה להזהר מאד בזה, ושכרו כפול מן השמים, ויהיה ממקדישי שבת קדש, ולא ממחלליה ח&quot;ו&quot;"	סימן רמט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש חילוק בין כשהוא הולך לביתו להולך לבית חבירו?	"בלישנא קמא בגמ&#x27; (סוכה מ&quot;ד ע&quot;ב) מתיר לבית חבירו מפני שהוא סומך על מה שנקיט בידיה, אבל ללישנא בתרא שניהם אסורים, וכן קיי&quot;ל."	סימן רמט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה נשתנה בזמן הראשונים?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) בשם האגודה דעכשיו מכינים בריוח וא&quot;כ מותר לילך אפי&#x27; לאחר שליש היום, ובלבד שלא יגיע סמוך לערב כ&quot;כ שיבא לידי חילול שבת (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;) [והשעה&quot;צ (ס&quot;ק ה&#x27;) הביא שהא&quot;ר מפקפק על האגודה], וה&quot;ה אם הוא הולך למקום שיכול לקנות שם צרכי שבת (כה&quot;ח ס&quot;ק ח&#x27;) {אכן, לכאורה לפי טעם הרמב&quot;ם שהם מתביישן (מובא בב&quot;י) יהא אסור, וי&quot;ל דקונה הצרכי שבת קודם שהגיע לביתו א&quot;נ אינם מתביישן אם מיד יכולים לקנות עוד צרכי שבת}"	סימן רמט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הודיע להם שהוא יבא?	"ג&quot;כ מותר שהרי יכינו בעדו [וה&quot;ה אם הוא הולך לאכסניא קבוע שידוע שמכינים בעד אורחים (ערוה&quot;ש סעי&#x27; א&#x27;)] "	סימן רמט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם החשיך כשהיה בתוך התחום של העיר?	"מותר לו ליכנס לעיר אם בבין השמשות היה בתוך התחום (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;)"	סימן רמט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הוא נמצא במקום שאינו יכול להכין לצרכי שבת?	"אז מותר לו לילך אפי&#x27; יותר מג&#x27; פרסאות {ונמצא שעשה איסור מתחילה שהלך למקום ההוא, אבל יתכן דאירע אונס וכדומה (עם ר&quot;י באק)}, וכתב הב&quot;י דאע&quot;פ שהרמב&quot;ם כתב שטעם האיסור הוא מפני שמביישן מ&quot;מ אין לחוש לכך כשלא יוכל להכין צרכי שבת {ואפשר לפרש דעכשיו לא מביישן דהכל יודעים שלא היה להם להכין יותר והוא ניחא ליה לבא אצלם מלהיות במקום שאינו ישוב}"	סימן רמט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש בידו צידה לצרכי שבת?	"מבואר מב&quot;י דאפ&quot;ה אסור משום לא פלוג [דכתב דמי שנמצא שלא במקום ישוב מותר לילך יותר מג&#x27; פרסאות ואפי&#x27; אם יש בידו צידה לצרכי שבת], אבל הא&quot;ר מקיל לילך יותר מג&#x27; פרסאות (ביה&quot;ל ד&quot;ה ויוכל, שעה&quot;צ ס&quot;ק ט&#x27;), והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ב&#x27;) מקיל כהא&quot;ר"	סימן רמט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשהוא הולך לדבר מצוה?	"הביה&quot;ל (ד&quot;ה אין) מקיל לו לילך יותר מג&#x27; פרסאות אבל מסתפק אם מותר לו לילך עד סמוך לערב דאפשר דזהו ביטול גמור בעונג שבת שלא הכין כלל משא&quot;כ בספינה בתוך ג&#x27; ימים אינו ביטול ממש בעונג שבת"	סימן רמט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה השיעור זמן לגבי נסיעה בזמנינו חוץ לעיר?	"{אינו זמן מוגבל, והחזו&quot;א לא יצא מעיר אחר חצות היום וגם לא נסע נסיעה יותר מד&#x27; שעות בערב שבת (מ&quot;ב דרשו), אבל נוהגין לשער כשיעור הולך ושוב, ושמעתי מהגר&quot;מ היינעמאן שליט&quot;א כשיעור הולך וחצי. ופשוט דאם יש מקומות באמצע הדרך שיכול לשבות לשבת יכול לשער כפי מקומות אלו.}"	סימן רמט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בערב שבת, האם מותר לאכול ולשתות 1) שלא בקביעות 2) בקביעות כמו בחול 3) בקביעות יותר מבחול?	"1) קיי&quot;ל כר&#x27; יוסי (פסחים צ&quot;ט ע&quot;ב) דמותר לאכול עד הלילה [ודלא כהבה&quot;ג דס&quot;ל דר&#x27; יוסי מודה דאסור להתחיל מט&#x27; שעות ולמעלה] אבל לא יעשה כן תמיד משום זלזול בכבוד שבת (ב&quot;י), אבל לא ישתה הרבה עד שהוא שבע כי בודאי יקלקל תאות המאכל, ובפרט מט&#x27; שעות ולמעלה יש מצוה להמנע (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ט) 2) קיי&quot;ל כהמגיד משנה (ולא כהטור) דס&quot;ל דמותר מדינא כל היום אבל מצוה להמנע מט&#x27; שעות [דר&#x27; יוסי מיירי דוקא בלי קביעות סעודה], ואם התחיל {בהיתר} אינו מפסיק הסעודה (פסחים ק&#x27; ע&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז) [וס&quot;ל להרב המגיד דאסור סמוך למנחה קטנה, ודלא כהראב&quot;ד דס&quot;ל דאסור מסמוך למנחה גדולה, דהיינו מחצות (ב&quot;י)], ומעט פת להשקיט רעבונו מותר (ביה&quot;ל ד&quot;ה מלקבוע) 3) אסור כל היום [ועל זה נחרבה משפחה אחת בירושלים (גמ&#x27; גיטין ל&quot;ח ע&quot;ב, גר&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;)], ואסור אפי&#x27; פעם אחת בחייו כדאשכחן בסעודת אירוסין (ביה&quot;ל ד&quot;ה אסור)"	סימן רמט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הטעם דאסור לקבוע סעודה גדולה כל היום?	"1) הרמב&quot;ם ורש&quot;י ביארו כדי שיכנס לשבת כשהוא מתאוה לאכול (שו&quot;ע) [ואפשר אם אינו אוכל בתחילת הלילה מותר לאכול עד הלילה (טהרת השלחן)]&lt;br&gt; 2) הרשב&quot;א (גיטין ל&quot;ח ע&quot;ב) בשם הר&quot;ח ביאר שמתוך טרדת הסעודה לא יתעסקו בצרכי שבת (מג&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;) [ולפי&quot;ז אם יש אחרים שמכינים לשבת מותר (כה&quot;ח)]&lt;br&gt;3) הפמ&quot;ג מצדד מפני שהוא זלזול לכבוד שבת שהוא עושה סעודה בערב שבת שוה לשבת (ביה&quot;ל ד&quot;ה מפני) {ולפי&quot;ז לכאורה אם אינו ממש כשל שבת או אינו בדרך כבוד יהא מותר}"	סימן רמט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בזמן החורף?	"בסעודה הרגיל בחול מדינא מותר עד ט&#x27; שעות אבל כיון שהיום קצר מצוה להמנע אפי&#x27; מקודם לכן כל שהוא משער בנפשו דעי&quot;ז לא יהיה תאב לאכול בלילה (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ז) וכמ&quot;ש לגבי איסטניס בליל פסח [והתם הוא חיוב והכא הוא רק מצוה] (ביה&quot;ל ד&quot;ה מט&#x27;), והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ו&#x27;) כתב דבימי החורף ראוי לכל ירא אלקים שלא יאכל שום סעודה בערב שבת אלא טעימות בעלמא [והוסיף דגם בימות הקיץ יאכל רק סעודה קטנה בבקר]"	סימן רמט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם קובע עצמו לשתות?	"כתב הט&quot;ז (ס&quot;ק א&#x27;) דאם קובע עצמו לאכול ולשתות אסור כל היום, ואם בשתייה לבד יש להחמיר מט&#x27; שעות (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ט) [והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ד&#x27;) אינו יודע מהו החידוש בזה], ואע&quot;פ שאמרינן בעלמא דמעט יין מסעד סעד והרבה גורר תאות המאכל מ&quot;מ השותה יין רב עד שישבע ממנו בודאי מקלקל תאות המאכל (ט&quot;ז לקמן סי&#x27; תע&quot;א)"	סימן רמט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בערב יו&quot;ט?	"דינו שוה לערב שבת דגם צריך לענגו ולכבדו (מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;)"	סימן רמט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בעשיר שעושה סעודה רחבה כמו בשבת בכל יום?	אפ&quot;ה בערב שבת צריך למנוע מזה כדי שיאכל סעודת שבת בתיאבון, ובהסעודת שבת צריך להקדימה או לאחרה כדי שיהא ניכר שהוא לשבת (ביה&quot;ל ד&quot;ה שאינו)	סימן רמט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לאכול מיני מזונות אחר קידוש קודם המוציא?	"האור זרוע הביא מרא&quot;ם דאסור לאכול גרימז&quot;ל בשבת קודם הסעודה מפני שצריך לאכול סעודת שבת בתיאבון והיינו הלחם, ואח&quot;כ האור זרוע הביא הרשב&quot;ם בפסחים (ק&#x27; ע&quot;א) דקיי&quot;ל כר&#x27; יוסי דפורס מפה ומקדש, ומשמע דא&quot;צ לאכול הלחם בתאוה, ומעיד דר&#x27; קלונימוס היה אוכל מיני מזונות קודם המוציא כדי להשלים מאה ברכות [וכל זה הובא בדרכ&quot;מ (ס&quot;ק ד&#x27;), והמג&quot;א (ס&quot;ק ו&#x27;) סבור דהיה הדרכ&quot;מ עצמו והשיג עליו דלא היה בידו האור זרוע (ערוה&quot;ש סעי&#x27; י&quot;ב)], והמג&quot;א (שם) הקשה דאסור להקדים המוציא למזונות, ועוד הוא גורם ברכה שאינה צריכה, ועוד לאלו שנוהגין ליטול את ידיו קודם קידוש הוי הפסק, אולם כתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ג) דר&#x27; קלונימוס לא אכל הסעודה מיד אח&quot;כ, ולמעשה כתב הגר&quot;ז שאין למחות ביד המקילין כהדרכ&quot;מ אבל אנשי מעשה מחמירין על עצמן כהמג&quot;א [ויש עוד לימוד זכות ע&quot;פ תוס&#x27; בפסחים (צ&quot;ט ע&quot;ב) דבלילה יזהר שלא יאכל יותר מדאי, אבל מכמה פוסקים משמע דלא ס&quot;ל כתוס&#x27;] (ביה&quot;ל ד&quot;ה מותר), וכ&quot;כ הערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ג) דאפי&#x27; להרשב&quot;ם מצוה לאכול הלחם בתיאבון, והא&quot;א מבוטשאטש מחמיר בליל שבת יותר מביום שבת דבליל שבת כבר אכל מבעוד יום משא&quot;כ ביום השבת עדיין לא אכל כלל ולא יקלקל תאותו כ&quot;כ."	סימן רמט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הכלל לגבי סעודות מצוה בערב שבת?	"כל סעודת מצוה שזמנה קבועה בו ביום מותר לעשותה כל היום מדינא, אבל לכתחילה יש לעשותו בבקר כמ&quot;ש בסעודת פורים בערב שבת [ומש&quot;כ הב&quot;ח קודם שעה עשירית, לאו דוקא (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ז), אכן היד אפרים שם הביא ממהרי&quot;ל (סי&#x27; נ&quot;ו) דמותר לכתחילה לעשותו קודם ט&#x27; שעות (מ&quot;ב דרשו)], אבל בדיעבד מותר אפי&#x27; אחר ט&#x27; שעות (מג&quot;א ס&quot;ק ו&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג)"	סימן רמט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בציור שאם אוכל מסעודת מצוה לא יאכל מסעודת שבת?	"המג&quot;א (ס&quot;ק ו&#x27;) הביא מלבוש דאם אי אפשר לקיים שניהם תדחה סעודת שבת כיון שהוא עוסק בזה עכשיו ויקיים ג&#x27; סעודות ביום השבת, אבל הביה&quot;ל (ד&quot;ה מותר) השיג עליו דהסעודה בליל שבת היא חובה משא&quot;כ סעודת ברית מילה ופדיון הבן אינו אלא מצוה בעלמא, והשו&quot;ע דהתיר סעודת מצוה מיירי כשלא יבטל סעודת לילה לגמרי אלא לא יהא בתיאבון [והעטרת זקנים (ס&quot;ק ב&#x27;) מחמיר יותר שלא יאכל כדי שביעה בברית מילה ופדיון הבן, אבל הביה&quot;ל דחה זה דאין לו מקור לזה, אבל מובא בערוה&quot;ש (סעי&#x27; ז&#x27;)]"	סימן רמט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בפרט, מהו ההלכה לגבי סעודת 1) שידוכין 2) אירוסין 3) נישואין 4) ברית מילה 5) פדיון הבן?	"1) אינו סעודת מצוה וממילא אפי&#x27; אם נגמר השידוך בו ביום אסור, אבל מה שנוהגין לאכול מיני מרקחת בשעת התנאים לא מקרי סעודה (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;) [וע&quot;ע במ&quot;ב לקמן (סי&#x27; תמ&quot;ד ס&quot;ק כ&quot;ד) דמשמע דהוי סעודת מצוה (מ&quot;ב דרשו)] 2) השו&quot;ע והב&quot;ח ס&quot;ל דאסור דאינו זמנו קבוע, והשיג עליהם המג&quot;א (ס&quot;ק ג&#x27;) ממשנה בפסחים (מ&quot;ט ע&quot;א) דמבואר דמותר לעשות סעודת אירוסין בערב פסח, וכן מגמ&#x27; מו&quot;ק (ט&#x27; ע&quot;א) ג&quot;כ מבואר דמותר, אלא ס&quot;ל להמג&quot;א דמותר לארס בו ביום שמא יקדמנו אחר [ודלא כהשלטי גיבורים (מובא בדרכ&quot;מ סי&#x27; רנ&quot;א ס&quot;ק א&#x27;) דס&quot;ל דאסור לארס בערב שבת] וממילא מותר לעשות הסעודה בו ביום, אבל אם אירס קודם לכן אסור לעשות הסעודה בערב שבת, ומ&quot;מ כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק ט&#x27;) דטוב לדחות הסעודה ליום אחר אפי&#x27; אם אירס מערב שבת לחוש לדעת השו&quot;ע (א&quot;ר, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ב), וכן נקט הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ח&#x27;) 3) הירושלמי ס&quot;ל דאסור לישא אשה בערב שבת דכאן לא שייך שמא יקדמנו אחר, אבל המג&quot;א הביא ראיה דהבבלי חולק על הירושלמי וס&quot;ל דמותר לישא בערב שבת ויו&quot;ט [וביאר הגר&quot;ז (סעי&#x27; ו&#x27;) משום ביטול פר&quot;ו {ולפי&quot;ז בזקנים יהא אסור}], וממילא מותר לעשות הסעודה ג&quot;כ בערב שבת [ודוקא כשעשה הנישואין גופה בערב שבת (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;א), אכן הגר&quot;ז (סעי&#x27; ח&#x27;) ס&quot;ל דאפי&#x27; אם עשה הנישואין קודם לכן, מותר לעשות הסעודה בערב שבת אם הוא בתוך ג&#x27; ימים (מ&quot;ב עו&quot;ה), וכן משמע מהערוה&quot;ש (סעי&#x27; ח&#x27;) דס&quot;ל דהוי סעודת מצוה מחמת החיוב שבע ברכות] 4) אפי&#x27; מילה שלא בזמנו מותר בערב שבת מפני שכל שעתא ושעתא זמניה הוא דאסור להניחו ערל (מג&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב) 5) המג&quot;א (ס&quot;ק ה&#x27;) ס&quot;ל דאינו מותר אלא פדיון הבן בזמנו (וכ&quot;כ הערוה&quot;ש סעי&#x27; ז&#x27;), אבל המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ב) פסק כהנשמת אדם דהביא כמה פוסקים דמתיר אפי&#x27; פדיון הבן שלא בזמנו דה&quot;נ אמרינן כל שעתא ושעתא רמיא עליה חיוב לפדותו [והרש&quot;ש (מנחות ס&quot;ו) ס&quot;ל דאפי&#x27; בזמנו אינו חיוב, ועי&#x27; מהרי&quot;ט אלגזי בבכורות (י&quot;ג ע&quot;א) {וצ&quot;ב לפי&quot;ז למה מותר בערב שבת}]"	סימן רמט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בירושלמי מבואר דאסור לעשות סעודת אירוסין בערב שבת, וקשה דהא תנן דפסחים (מ&quot;ט ע&quot;א) דמותר לעשות סעודת אירוסין בערב פסח?	"1) המג&quot;א (ס&quot;ק ג&#x27;) תי&#x27; דהמשנה מיירי כשאירס בו ביום והירושלמי מיירי כשאירסה ביום אחר&lt;br&gt;2) הגר&quot;א (ע&quot;פ הביה&quot;ל ד&quot;ה ואפילו) ס&quot;ל דס&quot;ד בירושלמי דעדיף לדחות האירוסין עם הסעודה עד לאחר שבת אבל אם רוצה יכול לעשות אירוסין לבד בערב שבת בלא סעודה, אמנם אם כבר עשה האירוסין בערב שבת {ודוקא בדלא שאל הרב אם מותר לעשות הכי} אז מקילין לו לעשות סעודה ג&quot;כ וזהו פשט בהמשנה, אבל מסיים הביה&quot;ל דזהו דוקא בה&quot;א דהירושלמי דלא ידע החשש שמא יקדמנו אחר אבל למסקנא דחיישינן שמא יקדמנה אחר ומותר לו לארסה בערב שבת ה&quot;ה דמותר לעשות סעודה"	סימן רמט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בסעודת ברית מילה, מה הדין אם יש מנין בלעדו?	"הר&quot;ש מלובלין לא רצה לילך לסעודת ברית מילה אם היה שם מנין בלעדו [אע&quot;פ שהיה הסנדק] דהביא ראיה מסי&#x27; תקנ&quot;א דרק מנין מצומצום מותרים לאכול בשר בסעודת ברית מילה בתשעה ימים, והשל&quot;ה השיב לו דהתם אפשר להם לקיים סעודת ברית מילה במאכלי חלב, והר&quot;ש השיב לו דאין שמחה אלא בבשר, והעולת שבת השיב דאין שמחה אלא בבשר הוא דוקא בזמן הבית אבל בזה&quot;ז אמרינן אין שמחה אלא ביין (גמ&#x27; פסחים ק&quot;ט ע&quot;א), והשיג עליו המג&quot;א מגמ&#x27; סנהדרין (ע&#x27; ע&quot;א) דמבואר דלאחר החורבן [דמיירי התם בסעודה המפסקת לתשעה באב] אמרינן דבשר מלוח אינו משמח אבל סתם בשר כשלמים משמח [והא דאמרינן בפסחים דבזה&quot;ז אין שמחה אלא ביין, תי&#x27; המחה&quot;ש ע&quot;פ הרמב&quot;ם דהיינו בזמן הבית היה סגי בבשר לחוד אבל בזה&quot;ז צריך בשר ויין], אולם מטעם אחר היה מותר להר&quot;ש לאכול מאכלי בשר בהסעודה דהמג&quot;א הביא ראיה ממהר&quot;ם טיקטין בכביסה דלגבי הבעלי ברית הברית מילה עדיף משבת, וא&quot;כ היה מותר להר&quot;ש שהיה הסנדק לאכול בשר אע&quot;פ שהיה שם מנין בלעדו. {ולמעשה נוהגין דאפי&#x27; בט&#x27; ימים כל המסובין אוכלים בשר ולא רק מנין מצומצום וכ&quot;ש הכא בערב שבת}"	סימן רמט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין 1) בסיום מסכתא 2) בסעודת בר מצוה 3) בסעודת חוה&quot;מ ור&quot;ח 4) בסעודת הושענא רבא 5) בסעודת הבראה 6) בסעודת אסרו חג?	"1) הוי נמי סעודת מצוה (ביה&quot;ל ד&quot;ה או) {וכ&quot;ת הרי אין זמנה קבוע, י&quot;ל דמיירי כשכבר גמר המסכתא וש&quot;מ דיש עדיפות לעשות הסיום מיד אע&quot;פ שמבואר בפתח&quot;ת (יו&quot;ד סי&#x27; רמ&quot;ו ס&quot;ק ח&#x27;) דיכול לעשות הסעודה ביום שלאחריו ג&quot;כ} 2) כתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ז&#x27;) דהוא סעודת בר מצוה {ונראה דהיינו דוקא בו ביום, וכמ&quot;ש לעיל בסי&#x27; רכ&quot;ה, והא דאמרינן שם דאפי&#x27; כשאינו בו ביום אם הוא דורש הוי סעודת מצוה הרי אין זה זמנו קבוע} 3) כתב הערוה&quot;ש (שם) שאין זה סעודת מצוה לגבי שבת, אכן הא&quot;א מבוטשאטש ס&quot;ל דהוי סעודת מצוה 4) הערוה&quot;ש (שם) נוטה דהוי כחוה&quot;מ דאינו סעודת מצוה, אבל מסיים דהעולם חושבים אותו כיו&quot;ט וצ&quot;ע, אבל הא&quot;א מבוטשאטש ס&quot;ל דהוי סעודת מצוה 5) אינו מצוה כ&quot;כ ולא יאכלה אחר ט&#x27; שעות (שו&quot;ע יו&quot;ד סי&#x27; שע&quot;ח סעי&#x27; ה&#x27;, גשר החיים ח&quot;א פ&quot;כ אות ב&#x27; ס&quot;ק י&quot;א, מ&quot;ב דרשו) 6) הא&quot;א מבוטשאטש מצדד להקל אבל כתב דטוב לאוכלה קודם מנחה {ופשוט דלפי הערוה&quot;ש אסור}"	סימן רמט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשלש סעודות בשבת שחל בערב יו&quot;ט?	"מדינא מותר כל היום אבל טוב לאוכלה קודם ט&#x27; שעות כדי שיהיה לו תאוה לאכול סעודת יו&quot;ט (מ&quot;ב לקמן סי&#x27; תקכ&quot;ט ס&quot;ק ח&#x27;)"	סימן רמט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם טוב להתענות בערב שבת?	"הטור הביא שאנשי מעשה נהגו להתענות בערב שבת והב&quot;י הביא מקור מירושלמי תענית (פ&quot;ב הי&quot;ב) דר&#x27; אבין היה מתענה בערב שבת, אבל הב&quot;ח והמג&quot;א (ס&quot;ק ז&#x27;) הביא הרבה מקורות דעדיף שלא להתענות בערב שבת כדי שלא יכנס לשבת כשהוא מעונה [ור&#x27; אבין היה איסטניס ואם היה אוכל ביום לא היה אוכל בלילה בתיאבון], וכן מצדד המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ח) דלא יתענה בערב שבת אלא אם הוא איסטניס, והביא מהט&quot;ז (ס&quot;ק ג&#x27;) דהיינו דוקא אם אין מזיק לו התענית ויכול לאכול אח&quot;כ בתיאבון."	סימן רמט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשינה בערב שבת?	"הפסק&quot;ת (אות ו&#x27;) הביא דאנשי מעשה היו מקפידין לישון מעט בערב שבת כדי שלא יכנס לשבת כשהוא מעונה, ויהיה מוחו צלול לקבל שבת ויסעוד בהסעודה ליל שבת בשמחה ובשירות ותשבחות"	סימן רמט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	המתענה בערב שבת 1) תענית ציבור 2) תענית יחיד, האם צריך להשלים התענית עד שבת?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-ad2b8fd88cac11730e7b7e4155ee77f3ea57a083.jpg"">"	סימן רמט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם התנה?	"מהני בתענית יחיד בין בערב שבת בין בשאר ימי השבוע, ואפי&#x27; אם התנה להתענות עד מנחה גדולה (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&#x27;), וכתב הרמ&quot;א דטוב להתנות שלא להשלים [לצאת דעת השו&quot;ע דס&quot;ל דצריך להשלים תענית יחיד עד צאה&quot;כ אם לא התנה]"	סימן רמט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מהני תנאי בתענית ציבור?	בדרך כלל לא מהני תנאי בתענית ציבור דלאו בדידיה תליא מילתא, ודוקא בציבור שגזרו על עצמן תענית בשביל איזה ענין מהני תנאי {והוא לעיכובא} (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;א)	סימן רמט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור השלמה?	לפי השו&quot;ע כל זמן שצריך להשלים היינו עד צאת הכוכבים, אבל המהר&quot;ם מרוטנבארג הקיל להשלים עד תפילת ערבית בין בתענית יחיד בין בתענית ציבור, והרמ&quot;א הכריע להקל כהמהר&quot;ם דוקא בתענית יחיד דקיל טפי ולא לתענית ציבור (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;א), ויש עוד שיטת הראב&quot;ד דס&quot;ל דהוי השלמה בשקיעת החמה (ב&quot;י, ביה&quot;ל ד&quot;ה וי&quot;א)	סימן רמט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לפי המהר&quot;ם, האם מהני תפילת ערבית 1) ליו&quot;ט 2) לר&quot;ח וחנוכה?	1) כן (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;א) 2) לא (רע&quot;א)	סימן רמט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באופן שאינו מתענה עד צאה&quot;כ האם עולה תענית זה לחיובו?	"לפי השו&quot;ע דס&quot;ל דמהני תנאי בתענית יחיד לומר דא&quot;צ להשלים אינו עולה לו אם היה עליו חיוב תענית {וצ&quot;ב דבאמת ס&quot;ל להשו&quot;ע דאינו מחויב להשלים אבל משום קבלתו סתם הוי כאילו קיבל להשלים, אמנם היכא דהתנה בשעת הקבלה הרי הוא פירוש דבריו דאינו רוצה להשלים וא&quot;כ למה לא נחשב כתענית חובה [ובאמת הפמ&quot;ג לקמן (סי&#x27; תקס&quot;ב) מסתפק בזה, אבל פשוט להשעה&quot;צ (שם ס&quot;ק י&quot;ז) דאינו עולה לחיובו]}, ולפי הרמ&quot;א פשוט דעולה לו אע&quot;פ שלא השלים דהוא מקיל כהמהר&quot;ם לגבי תענית יחיד דאחר תפילת ערבית נחשב כהשלים (שונה הלכות סעי&#x27; ד&#x27;). אמנם, אם נדר שלא לאכול יום אחד הרי אסר כל היום עד צאה&quot;כ ולא מהני עד תפילת ערבית אפי&#x27; להמהר&quot;ם והרמ&quot;א או עד שקיעה להראב&quot;ד (ביה&quot;ל ד&quot;ה וי&quot;א)"	סימן רמט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו בכלל תענית יחיד?	"מי שקיבל להתענות בערב שבת או יום כיפור קטן בערב שבת [למי שאינו נוהג להתענות ביום ה&#x27;] או יארצייט או שאר ימים שיש נוהגין להתענות (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ב)"	סימן רמט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי שהשלים תענית יארצייט בשנה ראשונה, האם צריך להשלים בשנה שניה 1) אם חל באמצע השבוע 2) אם חל בערב שבת?	"1) הט&quot;ז (ס&quot;ק ג&#x27;) ס&quot;ל דא&quot;צ להשלים בשנה שניה אלא אם היה בדעתו לנהוג כן לעולם, אבל המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ב) פסק לכתחילה כהמג&quot;א (ס&quot;ק ח&#x27;) דמסתמא דעתו היה לנהוג כן לעולם, והפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק ג&#x27;) מקיל כהט&quot;ז שלא להשלים מפני שהדורות חלושים, והשעה&quot;צ (ס&quot;ק ל&#x27;) סומך עליו במי שמצטער שיכול לאכול אחר תפילת ערבית [ומ&quot;מ כתב המ&quot;ב עצה טובה שלא להשלים בשנה ראשונה {או יאמר בפירוש דאינו מקבל כן לעולם}] 2) השע&quot;ת (ס&quot;ק א&#x27;) הביא חוט השני ונחלת שבעה דס&quot;ל דא&quot;צ להשלים בערב שבת [אלא אם השלים פעם ראשונה שחל בערב שבת], אבל יש סוברים דצריך להשלים אפי&#x27; בערב שבת כיון שהתחיל להשלים, והכריע המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ב) דמי שמצטער יכול לסמוך על המקילין לאכול אחר תפילת ערבית "	סימן רמט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בתענית חלום?	"השו&quot;ע פסק דצריך להשלים ואפי&#x27; בשבת דהרי אפי&#x27; בשבת מתענין תענית חלום, והגהות אשר&quot;י (מובא בב&quot;י) ס&quot;ל דאפי&#x27; בחול סגי בתפילת ערבית [ואין זה דומה לשאר תענית יחיד דשאני הכא דלא קיבל עליו התענית (מ&quot;ב עו&quot;ה)], ולמעשה הסכימו האחרונים להחמיר מפני הסכנה לבטל החלום רע (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ג)"	סימן רמט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לסיכום, מה הדין 1) בעשרה בטבת 2) ביארצייט, שחל בערב שבת?	"1) לפי השו&quot;ע מותר לאכול אחר תפילת ערבית [דס&quot;ל א&quot;צ להשלים, ולפי&quot;ז מותר אפי&#x27; אם הוא לא התפלל ערבית], והרמ&quot;א ס&quot;ל דצריך להשלים עד צאה&quot;כ, אבל יש שיטת המהר&quot;ם דס&quot;ל דמותר אחר תפילת ערבית, ויש עוד שיטת הראב&quot;ד דס&quot;ל דמותר אחר שקיעה {וממילא יש מקום להקל בזמן מוקדם של צאה&quot;כ} 2) לפי השו&quot;ע אסור עד צאה&quot;כ, ולפי הרמ&quot;א יכול להקל כהמהר&quot;ם דמותר אחר תפילת ערבית [ואפי&#x27; להשו&quot;ע יש שיטת המהר&quot;ם דס&quot;ל דמותר אחר תפילת ערבית ויש שיטת הראב&quot;ד דמקיל משקיעה], ומדינא נראה להקל כהרמ&quot;א אבל טוב להתנות מתחילה שאינו רוצה להשלים וכמ&quot;ש הרמ&quot;א"	סימן רמט סעיף ד		
